תכנית בניין עיר (תב"ע), היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימושים בקרקע בשטח נתון כלשהו. הסדרת השימושים בקרקע נקבעה בסעיף 145 בחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, אשר בה נאמר כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך, הועדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בתוכנית.
החוק מבחין בין כמה סוגים של תכניות וקובע את ההיררכיה ביניהן:
- תכנית מתאר ארצית.
- תכנית מתאר מחוזית.
- תכנית מתאר מקומית.
תכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים – תשריט ותקנון, וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים הקרויים "נספחים".
הכנת תכנית בנין עיר הינה תהליך ארוך המצריך תכנון רב מערכתי וחשיבה עתידית. התוכנית שתאושר, תקבע את אופיו של אזור התכנון לאורך שנים ואת מערכות הקשרים בין המתחמים השונים. התרי הבניה שתנפיק הועדה המקומית יהיו על בסיס תכנית המתאר המאושרת.
הסמכות החוקית להכנת תכניות בניין עיר הינה של אדריכלים רשומים. את התוכנית מלווה תשריט בו מסומנים ייעודי הקרקע השונים וכן תקנון/הוראות תכנית המגדירים את שימושי הקרקע המותרים מתוקף התוכנית והנחיות למימושה (כולל אחוזי בניה, מרחקים בין מבנים, רמת הגמרים וכד').
מעצם חשיבותה הרבה של תכנית בנין עיר והשפעתה על אופיו של מרחב התכנון לאורך שנים, מלווה את התכנון צוות רחב של יועצים (בהתאם למהות התכנון), לדוגמה:
- יועץ פרוגרמתי חברתי כלכלי.
- יועץ כבישים.
- יועץ נופי.
- יועץ מים וביוב.
- יועץ חשמל.
- יועץ תיירותי.
התיירות, הינו ענף ייחודי בעל מאפייני השפעה רוחביים על מגוון רחב של נושאים במרחב התכנון (השפעות סביבתיות, כלכליות, חברתיות ועוד). משכך, מחייבת התייחסות מקצועית בהכנת תכניות ארוכות טווח. בחלק מהתוכניות, נדרש כאמור (ע"י וועדות התכנון), הכנת נספח תיירותי המתייחס למרכיבי התיירות המתוכננים והשפעותיהם על מרחב התכנון.
לנו ב"פתרונות" ניסיון רב בתחום, יכולת ניתוח וראיה תכנונית רב מערכתית כחלק מצוות תכנוני רחב בהכנת תכניות מתאר. ההיבטים התיירותיים והמשמעויות התכנוניות של תכנית המתאר, באות לידי ביטוי כחלק בהנחיות התוכנית ומאפשרות את הפיתוח התיירותי בהתאם.
הנספח התיירותי בתוכנית, בוחן את הפוטנציאל התיירותי ומגדיר את אפשרויות הפיתוח בהתאם, תוך תאום עם שאר המתכננים ליצירת תכנית אופטימלית לרווחת התושבים והפעילויות במרחב.
