מגורים ותעסוקה בישוב כפרי מהווים אחד מאבני היסוד של החיים הכפריים-קהילתיים.
בקיבוץ ובמושב התקיימה באופן מסורתי תעסוקה חקלאית. בקיבוצים התפתחה עם השנים תעשיה ענפה. כמו כן התפתחו בישובים הכפריים תעסוקות משלימות ופל"ח. קיום שטח לתעסוקה מקומית מהווה תשתית חשובה לישוב הכפרי, תומך באפשרויות הפרנסה קרוב לבית ובצמצום יוממות, בילוי זמן רב יותר עם המשפחה ושימור חיות הישוב לאורך היום והייחודיות של החיים הכפריים לעומת פרבר שינה.
ברה-תכנון של ישוב חקלאי נדרשים להתייחס למגוון רחב של פרמטרים הקשורים לייחודיות של הישוב הכפרי במרחב. כאמור, אחד מאבני היסוד של הישוב מתייחס להיבטי התעסוקה והחשיבות במתן אופציות תעסוקתיות בתחומי הישוב. אלו באים לידי ביטוי בהגדרת ייעודים המתאימים למאפייני התעסוקה במקום:
- מבני משק ושטחים חקלאיים.
- אזורי תעסוקה/מלאכה/תעשייה.
- תיירות.
אישור וקידום שינויים בשטחי התעסוקה מחייבים, ברוב המקרים, בחינת מצב קיים, ניתוח הצרכים העתידיים, שינויים טכנולוגיים והגדרה עדכנית של אזורי התעסוקה (גודל, שטחי בינוי וכד').
הכנת פרוגרמה תעסוקתית לישוב, משמשת כבסיס תכנוני לאדריכל לצורך הרה תכנון, כמסמך לאישור הבקשה לשינוי/עדכון למשרד החקלאות וכנספח לתוכנית המפורטת לאישור מוסדות התכנון.
לנו ב"פתרונות" הניסיון והידע המקצועי הנדרש להכנת מסמך פרוגרמתי כנדרש. הכרות רבת שנים עם המגזר ההתיישבותי מאפשרים לנו להכין מסמך מתאים ונכון העונה לצורכי הישוב על מנת לקבל את אישור המשרדים המתאימים, משרד החקלאות וועדות התכנון.
