לאחר הרפורמה בחוק התכנון והבניה (תיקון 101), רוב תכניות המתאר המקודמות הינן תכניות מתאר כוללניות. מנהל התכנון רואה חשיבות עליונה בהכנת תכנית פיזית אשר קובעת את מדיניות התכנון ואת כיווני הפיתוח של המרחב לשנים הבאות – "תכנית מתאר כוללנית".
המטרה המרכזית של תכנית מתאר כוללנית היא הגדרת מדיניות התכנון הכוללת של הרשות וייעוד שטחים עבור כלל השימושים העתידיים הנדרשים.
הסוגיות התכנוניות המאפיינות את המגזר הכפרי, שונות משאר אזורי תכנון, כגון: שימוש יעיל בקרקע, המבנה הגילאי של הקהילה המאפשר מחזור חיים שלם ומאוזן, גודל מיטבי של היישובים, מקומו של המשק המשפחתי והתוקף של החקלאות כבסיס קהילתי של הישוב הכפרי, האיזון בין היישובים הכפריים אל מול היישובים העירוניים, הממשק בין השטחים החקלאיים, השטחים הפתוחים והמגוון האקולוגי.
בנוסף, במרחב הכפרי סוגי התיישבות שונים, בעל אפיונים ספציפיים המשפיעים על אופיו של המרחב:
- התיישבות קיבוצית.
- התיישבות מושבית.
- יישובים קהילתיים.
הכנת תכניות מתאר כוללניות למועצות האזוריות מאפשרת למגזר הכפרי לגבש את זהותו המעודכנת בנסיבות התכנוניות המשתנות ולקחת חלק בשיח התכנוני האסטרטגי בתחומים השונים (דיור, שטחים פתוחים, תעסוקה ותשתיות).
את התכנון מלווה צוות יועצים רחב. אחד ממרכיבי התוכנית מתייחס לפיתוח החקלאי, שמירה על השטחים הפתוחים ולהשפעותיו על מרחב התכנון. תפקיד היועץ החקלאי בתוכנית, כולל את התחומים הבאים:
- סקר מצב קיים בתחום החקלאי.
- ניתוח המגמות הקיימות בחקלאות ובהתייחסות למשאבי הקרקע והמים במרחב.
- גיבוש כלים תכנוניים/סטטוטוריים שיאפשרו פיתוח חקלאות מתקדמת באזור ושימוש מיטבי באמצעי הייצור: מים וקרקע תוך ראיית צרכי האזור והמדינה.
- הטמעת רעיונות ומגמות הפיתוח בתוכנית.
לנו ב"פתרונות" יכולות ראייה רב מערכתיות, ידע מקצועי רחב וניסיון רב שנים של היכרות את ענף החקלאות, לנתח את היתרונות בכל אזור ולהביא לידי ביטוי (כחלק מצוות תכנון כולל), את המשמעויות והנגזרות לשמירה על המשכיות החקלאות ומשיכת דור צעיר לעסוק בחקלאות כחלק מתפיסת החשיבות של קיום ענף חקלאי מצליח.
